מהפכה?! הרחוב והאינסטגרם משתלט על מותגי העל השמרניים
- ד"ר דליה בר אור
- Jan 26, 2020
- 2 min read
למה אופנת הרחוב השתלטה על מותגי העל ולמה בלנדר-ג'נדר?

ז'אן פול גוטייה מסכם בימים אלו חמישים שנות עיצוב אופנה פורצת דרך. הציבור שלא מכיר את שפת העיצוב שלו – שמע עליו כשראה את דנה אינטרניישנל לפני עשרים שנה באירוויזיון זוכה במקום הראשון כשהיא לובשת את מעיל נוצות-התוכי הכה זכיר. (גוטייה גם הלביש את דנה באירוויזיון האחרון בתל אביב). עוד בראשית דרכו כמעצב צעיר, גוטייה הלביש את הדוגמניות שלו בפרטי לבוש גבריים, את הגברים בחצאיות, שילב דוגמניות ודוגמנים מבוגרים או במשקל שונה מהנורמה, עיצב את כל פרטי הלבוש במופע "בלונד אמבישן" של מדונה, ונחשב תמיד ל"ילד הרע" של התעשייה. הטשטוש המגדרי תמיד עמד במוקד התצוגות שלו, ואצל האחרים – רק באופן מעודן ולא מוחצן.
לאחרונה, יותר ויותר מעצבים מנערים את מותגי העל השמרנים מהנוסחאות המקובלות של טעם טוב, משליטים אופנת רחוב שובבה צבעונית וצעירה על האופנה העילית, ומדגישים את הטשטוש המגדרי, ובפוקוס – הגברים. ככל שראינו שוב ושוב נשים בחליפות גבריות בעשורים האחרונים, (כמו ארמאני שבנה על כך קריירה שלמה), כעת כל המעצבים, כולל בתי האופנה הקלאסיים והשמרנים, פורשים בפנינו תצוגות לגברים הלבושים במאפיינים נשיים במובהק.
כעת זה נשמע אנכרוניסטי לשאול או לחשוב על אופנה וטקסטיל כסימן של מגדר. הדור הצעיר והמשפיע כרגע על גבולות האופנה – חושב שהגבולות מיושנים וזקוקים לרענון. אחד מהם הוא קים ג'ונס, מעצב בגדי הגברים של דיור.
ג'ונס הציג בפתיחה של תצוגת הגברים ב-18/1/2020 מעיל משי טאפטה באפור פנינה עם שושנת בד ענקית על הצווארון, חולצה עדינה רקומה בחזית עם צווארון צב גבוה, מכנסיים צרים בפסי סיכה, יד עטוית כפפה לבנה תחובה בנונשלאנטיות בכיס, ועגיל פנינה. עבור בית-אופנה עילית ותיק, שמרן יחסית ומהודר כמו דיור, זוהי מהפכה קטנה. טיירון דילן זוסמן לריק אוואנס הציג בפתיחת תצוגת הגברים האחרונה שלו ב-18/1/2020 גבר באוברול עם כתף חשופה ורגל אחת מכוסה, אולי בהשראת קנסאי ימאמוטו ששיתף פעולה עם דייויד בואי ב-1973 בסיבוב ההופעות המרהיב שלו. בעוד ימאמוטו עיצב לבואי לבוש בהשראת היקוזה והקימונו הססגוניים, זוסמן השתמש בקשמיר לבד במראה של שמיכה.
אלסנדרו מיקלה לגוצ'י אמר ש"אופנה היא סוג של שעון, והגב ריות כיום מורכבת ומושפעת מאוד מהנשיות ששולטת". ובאווירה זו, הגברים בקולקציה האחרונה שהציג חוזרים לילדות במסע אלגורי שמלווה במטוטלת ענק שהתנוססה במרכז זירת התצוגה, ששרטטה קוים עמוקים בחול שפוזר תחתיה. המטוטלת נעה בזוויות שונות כדי לסמן לנו שתפיסת הזמן אינה ליניארית מכל מיני איזורי זמן. בקולקציה טוניקות שנראות כמו שמלות ילדותיות, חולצות בטן, הדפסי ליברטי פרחוניים, מכנסי ג'ינס אוברסייז, וטיפוגרפיה המביעה דו- משמעות.
וירג'יל אובלו, מייסד אוף-וויט (2013), המעצב הצעיר של לואי ויטון, די ג'יי, סטייליסט ואדריכל, מצטרף לקבוצת הצעירים ומשלים את השתלטות אופנת הרחוב על שדרת מותגי העל, שמתנערת מהנוסחאות השמרניות ומבססת אסתטיקה בעלת שפה בין לאומית, רב תרבותית וגלובאלית, ובעיקר צעירה וחצופה. הוא בעד "המכוער הוא היפה החדש". זה צבעוני, זה מלא ניגודים וחיבורים חדשים, ובעיקר מצטלם טוב לאינסטגרם. כדאי גם להזכיר את טום בראון, המעצב שמרקד בין המינים זה מספר שנים במראה מחויט ומוקפד מאין כמונו, שמציג מזה כבר תצוגות משותפות לגברים ונשים במראה חליפות כמעט זהות.
האם תם עידן המגדר?
עוד על השתלטות הרחוב על מותגי העל, על טרנד הג'נדר בלנדר, על טרנד "המכוער הוא היפה החדש" ועל טרנד all collusive - בהרצאות בקרוב.
Comments